בנם הבכור של תמי ודורון. נולד ביום כ' בכסלו תשנ"ו (13.12.1995) בירושלים. אח לאיתמר, אחינועם, נעמה ואביגיל.

בן זוגה של נעם שרם.

עמרי גדל והתחנך בכרמיאל, ולמד בתיכון אורט "פסגות". ילד נבון עם עיניים גדולות וחולמניות, טוב לב, צנוע ושקט עם חיוך כובש.

באופן שונה כל כך מחייו הבוגרים, בילדותו עמרי היה איטי בתנועותיו, קשור מאוד להוריו ומתקשה להיפרד ללינה אצל בנות הדודות, הסבים ואפילו חברים. אהב לשחק עם בובות של גיבורי על ולהכין להן גלימות ממגבונים, בעצמו היה מסתובב כל ימות השנה עם גלימות ומסיכה של באטמן וחרב האקסקליבר של המלך ארתור...

ילדותו התאפיינה בקשיים מוטורים ובבית ספר יסודי התגלו הפרעות קשב קיצוניות. עמרי היה ילד בעל אינטליגנציה גבוהה, כישרון למתמטיקה, שפה עשירה, חשיבה יצירתית והומור משפחתי ייחודי ואף שהתקשה מבחינה לימודית ברוב שנות בית הספר, הצליח בעזרת חיוך כובש להתחבב על מוריו.

במהלך סוף שנות היסודי החל פורח מבחינה חברתית וביטחונו העצמי גבר תוך שחבריו הקרובים ליוו אותו מגיל הגן-תחילת יסודי לאורך כל חייו.

מתוך אמונה שמוזיקה היא החיים ובמטרה לשפר את הריכוז והקואורדינציה, דחפו אותו הוריו לנגן בכלי כלשהו, עמרי בחר לנסות גיטרה. בגיל אחת-עשרה החל ללמוד לנגן. הוא ניגן בכל שעה פנויה ביום ובלילה, פעמים רבות נרדם כשהגיטרה עליו.

לאחר שהראה רצינות, קיבל בהפתעה ליום הולדת חמש-עשרה גיטרה גיבסון SG. עמרי התרגש מאוד וקרא לה ג'ניס (ע"ש ג'ופלין כמובן). מהר מאוד התגלה כגיטריסט מוכשר, והגיטרה, שאהב כל-כך לאלתר עליה, הייתה אחת הדרכים שלו להתבטא בעולם. היה לו FEEL מיוחד משלו. בין האומנים האהובים עליו ביותר: מרק נופלר, אריק קלפטון ולאונרד כהן.

באופן טבעי למד בתיכון במגמת מוזיקה, בקונסרבטוריון, והפליא לנגן יחד עם חבורה הדוקה של חברי ילדות, איתם אף הקים להקה, בתחילתה נקראהLOW DISTANCE, ולאחר מכן "מוניטין".

בטקס סיום י"ב, עמרי בלט במיוחד בהופעה בלתי נשכחת. אז הוא ניגן ושר עם חברי ילדותו את השיר "לוח וגיר", ניתן לצפות ברשת –

https://youtu.be/5TIyKRdinxY?si=fpSSq5Vzy8TWJUNa

עמרי כיבד את הוריו והסב להם גאווה ונחת. עם אחיו ואחיותיו טיפח קשר חם וקרוב, ותמך בהם. מאחר שהפרש הגילים בין האחים היה גדול, התעקשו ההורים ליצור בימי ההולדת חוויה משפחתית מיוחדת: פעם טיולי טבע, חדרי בריחה, רובי צבע, ביקור במבשלת וויסקי ומסלול ויה פארטה - שהיה לכבוד יום הולדתו האחרון של עמרי, עשרים ושבע. התכנון והבילוי המשותף גיבשו את האחים והוסיפו חוויות רבות וכמובן צחוקים רבים, בעיקר על חשבוננו, כתבו ההורים.

ממשפחת אלזנר, כדור המשך לניצולי שואה, עמרי למד על הצורך הקיומי במדינה, על אהבת המולדת, וכן אלכוהול טוב מהו, וממשפחת דוד ינק את המסורת היהודית וציונות.

בשנת 2014 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי, בגדוד רותם. עד מהרה בלט במקצועיותו, במסירותו ובכושר מנהיגותו וזכה להערכת מפקדיו. הוא יצא לקורס מ"כים ופיקד על כיתת בייני"שים (בני ישיבה), דבר שהשפיע רבות על תפיסת עולמו ועיצב את דמותו כמפקד.

כתב עליו אחד מחייליו, יונתן: "קיבלת אותנו כיתה בתוך מחלקת בייניש, כאילו מישהו עשה 'קטע' למ"כ החילוני מכרמיאל ונתן לו לפקד על כיתה של ביינישים... אבל מהר מאוד למדת איך לפקד עלינו ולהוציא מאיתנו את המיטב... תמיד היית מגיע אלינו בזמן בבוקר להשכים אותנו, מעולם לא הראית סימני עייפות או חולשה, תמיד המפקד עמרי החזק, היציב שמלמד אותנו את תכסיסי המלחמה במקצועיות ובדקדקנות.

עם הזמן גילינו כמה אתה יודע גם לצחוק ולא רק 'פקודות עבור', אני זוכר איך אוריאל שם את הכיפה הסגולה שלו בכותפת ועמד לך ככה ב-ח' בבוקר, לקח לך שנייה להבין את הבדיחה וכשראית את זה - לא הענשת וכעסת, פשוט הבלעת את החיוך הצנוע שלך כדי שחס וחלילה הטירונים לא יראו את המפקד מחייך, והרצת אותו בפלוגה כדי שילמד לכבד את הכומתה הסגולה, שכל כך אהבת וכיבדת".

יגל כתב: "משהו קטן שאני חייב לשתף על עמרי - מידת הענווה שהייתה בו, משהו שנדיר למצוא אצלנו בחברה הישראלית. רק לעמוד לידו ולראות איך שהוא מתנהג לחיילים. יש בו כוח כל יכול, והוא מתנהג בענוותנות, לומד מכל אדם, מלמד ומחכים. עמדתי לידו שמונה חודשים ב-2016, ועד עכשיו המידות והערכים שבו פועמים בי".

בהמשך עמרי יצא לקורס קצינים, וגם שם עשה חיל. עמיתיו תיארו קצין אחראי ומסור שנתן דוגמה אישית, וסיפרו על חבר לנשק שנון ובעל חוש הומור משובח שהשרה אווירה טובה.

מפקד אהוב, צנוע ומוביל אשר דאג לפקודיו ושם את חייליו בראש מעייניו, השכיל לראות בכל אדם את הטוב שבו, והייתה לו יכולת מופלאה למזג בין אנשים בעלי אופי שונה.

מסיום שירות הקבע, התייצב למילואים ככל שנדרש בגדוד 9217 שבחטיבת הנגב (חטיבה 12), שירת כמפקד מחלקה 1 בגדוד וקודם לסגן מפקד פלוגה ב'.

עמרי הכיר את נעם עוד מילדות, אך הקשר הזוגי ביניהם התפתח רק בשנת 2016 כשהיה בקורס קצינים. בין בני הזוג נרקמה מערכת יחסים חמה ואוהבת, עוטפת ומפרגנת הם עברו לגור ביחד בירושלים ולאחר מכן ברמת גן עם הכלבה לולה.

נעם סיפרה על זוגיות שהיא חלום, התגשמות של האהבות הכי גדולות. "עמרי היה הבית שלי, העוגן שלי והחיים שלי. לאורך השנים אמרתי לעמרי: 'אם לכל אחד ואחת בעולם הזה היה עמרי, העולם היה טוב יותר'".

נעם ועמרי הרבו לטייל - טסו לטיול בסין, לרומא ולהופעה של קלפטון בפראג, הופעה עליה כתב עמרי פוסט באינסטגרם: "מגיל שלוש-עשרה אני מחכה לזה, ועכשיו אני לא מעכל... אריק קלפטון".

מלבד המוזיקה, לעמרי היו תחומי עניין רבים ומגוונים. בזמנו הפנוי יכול היה לעבור מקריאת ספר רציני וכבד, לבינג' של The Office ולקנח בישיבת בירה עם חבר ושיחה על חורים שחורים בחלל ועל פוליטיקה. אהב לצפות בתוכניות דוקו ובתוכניות מדעיות, וניהל דיונים על זה עם חבריו ועם אחותו הקטנה אביגיל.

למרות שהכיר כבר בעל פה את כל הבדיחות והמערכונים של Modern Family, Brooklyn 99, Friends, ו- The Office, היה נקרע מצחוק בטירוף כל פעם מחדש, כאילו זו הייתה הפעם הראשונה שהוא צופה בהן.

עמרי אהב מאוד סרטים ובמיוחד סרטי מלחמה מבוססי היסטוריה וכן דרמות פשע ומתח. בין הסרטים שחזר אליהם שוב ושוב: 1917, להציל את טוראי ראיין, כל סדרת ג'יימס בונד, הג'נטלמנים, כל סרטי דנזל וושינגטון וגם קלאסיקות מפורסמות כמו: ג'אנגו ללא מעצורים, שבעת המופלאים, נוטינג היל, אישה יפה, גרין מייל, והסרט האולטימטיבי הראשון בחייו: מלך האריות 1.

עמרי התעמק בספרות, בפילוסופיה ובהיסטוריה וקרא מספרי סטפן צוויג, ניטשה, דגלס אדמס והמינגווי, לצד ספרות פופולרית. בין המלצותיו: העולם של אתמול, ספריו של גיום מוסו, אדם מחפש משמעות, כה אמר זרתוסתרא, הסדרה של פרויקט X וסדרת המדריך לטרמפיסט לגלקסיה.

בשעות הפנאי אהב לטייל בשבילי הארץ ולשתות וויסקי ובירה עם חברים ועם אחיו, איתמר. גם את אחיותיו הצעירות לימד מהו וויסקי טוב.

עמרי עבד מספר שנים בשירות הביטחון הכללי, ולאחר מכן עבד כמאבטח בנמל התעופה בן גוריון, ובתוך זמן קצר קודם לתפקיד בכיר. עמיתיו ממחלקת הביטחון תיארו מקצוען אמיתי, אדם נעים הליכות שיחסיו עם מנהליו ועם חבריו היו יוצאי דופן. עמרי היה מעבר לחבר לעבודה, אדם אכפתי, אופטימי ושנון.

רן, מנהלו בנתב"ג, סיפר: "אני זוכר אותו גבוה ומרשים עם חיוך שלא רואים כל יום. שאלתי את עצמי מה עשיתי נכון שזכיתי בו. הוא קודם מהר מאוד לתפקיד בכיר, השטח עף עליו, והיה ברור מהתחלה שהוא מיועד לפיקוד".

במקביל לעבודתו החל ללמוד תואר ראשון בארכיטקטורה ב"אוניברסיטת אריאל", שם סיפרו על סטודנט סקרן, צנוע, שקט ויצירתי שהלך אחרי ליבו. "עמרי היה אדם שעד שלא הכרת אותו, לא ידעת מה אתה מפסיד", העידו חבריו לספסל לימודים. כעבור שנה, החליט לשנות מסלול ונרשם ללימודי הנדסת תעשייה וניהול ב"שנקר", אך לא הספיק להתחיל את לימודיו.

סיפר תומר, חבר ילדות: "בסוף נפגשנו אני אתה ונמרוד בביצ'יקלטה ברוטשילד, אחרי כמה סתלבטים שלי עליך מסתובב ברוטשילד עם סנדלי שורש יצאתי לפגוש אתכם. ישבנו שלושתנו והיה מה זה כיף, אני זוכר חשבתי לעצמי: סתם יום חול באמצע הקיץ יושב איתכם לבירה ומה עוד יכול להיות רע? הייתה אווירה נצחית... סיפרת על כל ההתלבטויות שלך על הלימודים, עוד לא היית סגור בכלל על שנה הבאה, כמו שכבר נאמר, המתלבט הנצחי.

אני הרגשתי שהכול חשוב אבל גם שולי, כי יש לנו אותנו ואת החברות שלנו, והיא באמת נצחית כי היא החיים עצמם, וכל השאר זאת רק תפאורה. זה היה לי מה זה כיף התחושה הזאת, תחושת ביטחון כזאת שגם אם כל אחד מאיתנו ייפול לבור, במקסימום נשב פה עוד פעם נתלבט ביחד ונצחק".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו יום עמרי גויס למילואים בצו 8. לאחר אימונים בצאלים נכנס עם פלוגתו לרצועת עזה כסגן מפקד פלוגה ב'.

חבריו ליחידה סיפרו על מפקד מסור שהקפיד על הכנות הפלוגה ללחימה. הוא לחם באומץ לב ובגבורה ופעל מתוך תחושת שליחות עמוקה.

סיפר עמית, חבר לנשק מהסדיר ומהמילואים: "כל יום כשראיתי אותו התחבקנו, והוא שלח לי לבבות כשכבשנו בתים סמוכים. נשאר מלך ועמרי עד השנייה האחרונה".

דורון, חבר למילואים: "אתמול נפגשנו באיתור שלך בבית חאנון, ראיתי אותך כמו תמיד זקוף, גאה, גבוה ויפה. תמיד עם חיוך על הפנים וחיילים שהלכו לצידך באש ובמים. התחבקנו ואמרתי לך כמה אני שמח לראות אותך עם חיוך כמו תמיד למרות החושך והתנאים הקשים. המפגש איתך, החיבוק שלנו והחיוך שלך היו הנקודת האור היחידה שהייתה לי במשימת התספוקת באותו יום".

ביום 14.11.2023 עמרי שהה עם פלוגתו בצפון רצועת עזה ועסק בפעילות מבצעית בבית חאנון. במהלך פשיטה, הקשר שלו נפגע מירי מחבלים. תוך השבת אש, עמרי נורה על ידי צלף ונהרג במקום. במהלך החילוץ של שניהם, נפצעו עוד שלושה לוחמים.

סרן עמרי יוסף דוד נפל בקרב ביום א' בכסלו תשפ"ד (14.11.2023). בן עשרים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו הורים, אח, שתי אחיות, ובת זוג.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.

אימו תמי כתבה לו: "עמריקי, לעד אחכה עד שניפגש שוב".

אביו דורון ספד לו: ״ילד אהוב שלי, אין מילים בעולם שיודעות לתאר אותך, כמה שאתה מדהים, את החיוך המהמם, האנושיות ואת הגבורה. כבר מתגעגע״. 

אחותו אביגיל אמרה באזכרת השלושים: "כשאנחנו משחקים 'שם קוד' כבר אין טעם כי אפשר להרגיש את החוסר שלך בצורה כל כך ברורה. לכיסא סביב השולחן כבר אין מטרה, ועכשיו הוא עומד שם רק כדי להזכיר לנו שאתה לא פה.... יותר מהכול, ייחלתי ליותר זמן איתך".

נעמה אחותו כתבה: "MY EXPENSIVE BROTHER עמריקי אהבתי להרגיש איתך, כשאתה שמח וצוחק, אתה יכול להאיר עולם שלם, וכשאתה עצוב זה כמעט בלתי אפשרי לא לבכות איתך, כשאתה כועס זה תמיד בצדק. איך ממשיכים בלעדיך?"

נמרוד, חבר ילדות, כתב: "אחד הדברים הקשים ביותר באבל הזה, הוא סוג ההומור שלקחת איתך, והוא נעלם מהעולם. הציניות, החדות, ההגזמה והרגישות שלך, כל אלה השתלבו לתוך הומור סרקסטי נפלא שאין להשיג יותר".

חזי, חבר, קרא לבנו הבכור שחר עמרי. הוא סיפר: "כשבועיים לפני המלחמה, ישבתי עם עמרי לבירה והמבורגר וסיפרתי לו שהלל בהיריון. תגובתו הייתה: 'זה בסדר אני מרשה לך לקרוא לו על שמי'. שנינו צחקנו והמשכנו עם הציניות האופיינית לשיחות הרציניות. עמרי היה אדם של שמחת חיים וחיבור בין כולם, ידע תמיד לגרום לך לצחוק ולחייך גם כשהיה קשה וכך להיות האור הקטן ברגעים שחורים. עמרי כשמו כן הוא, אסופה של כולם, לא היה אדם שלא אהב אותו".

הספר "מכתבי שחרור", שכתב שחר פלד ופורסם ב-2025, הוקדש לעמרי.

בין הדברים שניתן לראות ברשת, משל עמרי ולהנצחתו –

שעה עם עומר גפן בגלגל"צ לזכר עמרי עם השירים שאהב:

https://omny.fm/shows/omergeffen/d0a916b1-d7be-4517-b4ef-b0c000ecb23a

פלייליסט שערכו חבריו:

https://open.spotify.com/user/fnkijrs1i15g1yfn8b97nyyr9?si=mKKX-r68Q4C37vVXtYLwfw&nd=1&dlsi=9315fe6518a94446

שיר לזכרו שכתב ומבצע חברו חן דנינו:

https://www.youtube.com/watch?v=konO1XrRY8I

שיר לזכר עמרי שכתב חברו עמנואל קרטא, לחן ושירה ספיר קסר:

https://www.youtube.com/watch?v=quh4Q2w1Riw

"אקו – גיטרה לכל ילד", מיזם לזכר עמרי לתרומת גיטרות, חידושן ומסירתן לילדים:

www.echo-guitars.com